לשבור ולחבר מחדש: סדנה זוגית ליצירת שולחן פסיפס

נוגה

אמנית ויוצרת בפסיפס ובפיסול סביבתי, מנחת סדנאות פסיפס ופיסול סביבתי פסיפס ופיסול סביבתי למגזר העסקי, הציבורי והפרטי. סדנאות פסיפס ופיסול סביבתי . לארגונים ולפרטיים, לילדים נוער ולמבוגרים. לפסיפס ( מוזאיקה ) נחשפתי עוד בילדותי כאשר עשיתי עבודת פסיפס גדולה משותפת עם אימי – מורה לאומנות ואומנית בעצמה. לאחר שנים, בעת ביקורי בברצלונה, פגשתי יצירות פסיפס מדהימות של הארכיטקט והאומן אנטוניו גאודי. ההתפעמות לנוכח הצבעוניות העזה, העליזות, שמחת החיים, הטקסטורות השונות, המקוריות והגודל, הופנמה כבר אז. מאז ומתמיד היה קיים בי צורך עז ומתמשך ליצור. במשך השנים יצרתי ועיצבתי בטכניקות שונות וחומרים שונים. החיפוש אחר חומרים וטכניקות שידברו אלי וילהיבו אותי, והרצון שלי ליצור יצירות שישמחו אותי ואנשים אחרים, יגרמו לחיוך והנאה למתבונן, הביאו אותי בסופו של דבר אל הפסיפס. הנפלא ביצירת פסיפס הוא האפשרות למחזר ולאחד חלקים שבורים ומהם ליצור פריט שלם, חדש, מקורי ומרהיב. הפסיפס מאפשר שימוש במגוון של צבעים, טקסטורות וחומרים, לפי החומרים שמהם עשויים השברים המשמשים ליצירת פסיפס. התוצר הסופי מגלם בתוכו אינסוף אפשרויות ויזואליות, גדלים, וסוגי פריטים ליעודים שונים. החיוך, הצחוק וההתלהבות של המתבונן ביצירה הגמורה מעורר בי תמיד את החשק לחזור לסטודיו במהירות וליצור עוד.. תמיד זה משהו חדש, הפתעה גם בשבילי, פריט שהוא אחד מסוגו. לעולם אין שני פריטים זהים. השילוב שבין הגדלים הצבעים והחומרים השונים, והעובדה שלא ניתן לחתוך או לשבור את התזרות (שברי החומרים המרכיבים את הפסיפס), בצורה אחידה ומדויקת, יוצרים צורות מענינות, מקוריות, עליזות ומפתיעות. את השולחנות שלי, מידרכים (אבני דריכה) ועוד פריטים אני יוצרת בשיטה ההפוכה (הדבקת התזרות עם הפנים כלפי מטה, יציקה, והפיכת היציקה לאחר התיבשותה). ההפתעה שמחכה לי עם חשיפת היצירה לאחר הייבוש, גילוי הצבעוניות העזה, מלהיבה משמחת ומושכת אותי לעוד ועוד רעיונות ושילובים. בתהליך היצירה של פריט אחד, כבר מתעוררים ההשראה והרעיונות החדשים לפריטים הבאים, ומעיין הרעיונות רק הולך ומתגבר. תהליך היצירה של עבודת פסיפס הוא איטי ומדויק. יש צורך בסבלנות רבה ובדייקנות. לאחר העלאת הרעיון לאוויר העולם, בחירת חומרים, צבעים וצורות, וביצוע סקיצה בפריטים מסוימים, מתחילה עבודת הידיים: חיתוך גס בעזרת פטיש, חיתוך עדין ומדויק יותר בעזרת צבת מיוחדת, הדבקה ויציקה בטכניקות שונות, בהתאם לסוג הפריט. השלב הסופי הוא בחירת צבע הרובה (החומר הממלא את החריצים שבין חלקי הפסיפס) ומילוי החריצים. הסבלנות הנדרשת ביצירה זו גורמים לי לרוגע מדהים. זו היא התראפיה שלי. שעות עוברות כמו דקות, והיום כבר הפך ליום הבא.. השילוב שבין מהירות זרימת הרעיונות הבלתי נגמרים, לבין העבודה האיטית, יוצר אצלי מתח חיובי, ואדרנלין, כמו שאף עיסוק לא הצליח לעשות. הרצון להספיק ולעשות את כל מה שנובע בראש, והידיעה (או התקווה…) שלא אצליח לעולם, נותנים סיפוק אדיר וטעם ענק לחיים.

שם * טלפון *

שליחת וואטסאפ