רגע של שקט בתוך המרוץ: יוגה זורמת אצלי בסלון

תודה על כל מה שאת בשבילי לא טריואלי מאוד מעריך ומוקיר האיטלגנציה הרגשית שלך לצד המקצועיות והרגש מצעידים אותי למקומות נכונים ובהירים יותר בסבך החיים זכיתי ❤️🌹

להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה: מלי יקרה מזה שנים רבות חשתי נימול בכף ביד ימין פעמים רבות ביממה. לעיתים התעוררתי עם תחושה שהאצבעות כמו עשויות עץ... לאחרונה הבעיה החמירה והיתה ליומיומית והתחילה להציק לי מאוד ואף להקשות בפעולות יומיומיות כמו גיהוץ, קניות וכו'. האורתופד שלח אותי לבדיקת EMG, פיזיותרפיה ואפילו הזכיר ניתוח בתעלה הקרפלית כפתרון הכמעט יחידי. השבוע לפתע שמתי לב שכבר מספר שבועות לא חשתי נימול ביד. מיד ייחסתי זאת לשיעורי היוגה שהתחלתי ללמוד אצלך. מלבד ההנאה הצרופה שאני חשה במהלך שעת השיעור אני בטוחה ש"העבודה" על עמוד השדרה הצווארי ושאר אברי הגוף סייעה לשיפור המצב... כבר אחרי מספר שיעורים התחלתי להשיג את היעד לשמו הגעתי... והיד עוד נטויה... תודה לך עינת ילוב

תודה מלי, על המפגשים והיוגה, שעוזרת לי להתמודד עם אתגרי הגוף והנפש שלי, אם דרך נשימות שתומכות במערכת הנשימה ובריאות, אם דרך עיסוי הראש שמקבלת ומרגישה איך הגוף מתנקה ונרגע, אם דרך תנועה ואם דרך תהליכים רגשיים ותודעתיים. ממש מרגישה נפלא, רגועה עם פחות כאבים, גם בגב וגם בתנועת הידיים. היד הכואבת המוגבלת בתנועה כבר פחות כואבת ויותר חופשייה. יותר קל לי בהרבה מובנים – הנשימות טובות יותר וגם מבחינת שיווי משקל – יותר יציבה והולכת ישר יותר. מציינת שסובלת גם מאוסטאופורוזיס והמפגשים איתך עוזרים לי מאד. העור בצוואר התנקה וגם בראש מרגישה הקלה. המחלה באה בעיקרה מסטרס והתהליך איתך, שמרגיע באופן כללי וגם משחרר רגשות שגורמים לי לסטרס, עוזר מאד. חשוב לי שאנשים ידעו שיש עוד אפשרויות להקלה במחלת האוסטאופורוזיס חוץ מכדורים ומשחות!

אכן, סדנה מרחיבת דעת ונפש. מתרגלת בכל רגע שאני יכולה. ממליצה מאוד

בוקר טוב. לקח לי זמן לכתוב את מה שאמרתי לך. הייתי זקוקה לסדר את המחשבות שלי לגבי מה באמת מתרחש לי בשיעורים אצלך. לאחר ה"מחלה"/התעוררות שחוויתי, עשיתי עבודה קשה על הנפש והשינוי היה נפלא. רק שהגוף נשאר פגוע, פחדתי להתאמת איתו. לא זזתי, לא התאמצתי, נשארתי במקום "בטוח" ואזור נוח עד שהבנתי שגם עם זה אני חייבת לעצמי להתמודד. ואז הגעתי לשיעור הראשון. מצאתי את עצמי מרגישה מקומות שלא ידעתי שהם קיימים בכלל. אני רק אחרי אולי ארבע שיעורים, הכתפיים כבר לא כואבות, השכמות יותר משוחררות והכי חשוב, אני לא מחכה שהשיעור יגמר, "סובלת" קצת כאב וגם נהנת מהכאב, בסוף סוף מתחברת לגוף הפצוע. תודה לך