לאורה ריבלין – בעיר זרה

שירים מקוריים, מונולוגים מטרידים על המצב וקאברים מפתיעים ללהיטים מוכרים

"מרהיב! מופע קרוב ובועט, שנון ומנוקד בהומור וברגעי חסד קטנים.. הרכב נגנים חגיגה" הבמה, מרב יודילוביץ'

"צחקתי, בכיתי, התרגשתי והתפעמתי! השירים, דברי הקישור, הנגנים והעיבודים עונג צרוף!" גל"צ, חני דינור

"אינטליגנטי ואלגנטי, אפל, מסתורי, שנון ומרגש, מפליא ושורט. לאורה, בשקט המאופק שלה, ממגנטת" עמוס אורן, החיים הטובים

"ריבלין יודעת להגיש שיר. אווירה מעושנת, קצת בלוזית, ג'אזית וקמצוץ שאנסון צרפתי, מנוגנת נפלא.. כמו באלבומים של טום ווייטס או מריאן פיית'פול…" ידיעות אחרונות, אמיר שוורץ

ערב מוסיקלי של קברט אישי חריף. בקול מעושן וביכולת הגשה מהפנטת, לאורה שרה מחזור שירים מקוריים שכתבה מתוך התבוננות על חייה ועל האנשים שסביבה – שירים אותם ערכה עם נורית זרחי והלחין שאול בסר, בהפקה מוסיקלית של ימי ויסלר (הבילויים), ולצידם – מונולוגים נוקבים, מצחיקים ומצחיקים פחות על החיים והמצב, על המלחמה שנגמרה ואולי מתחילה אחרת והיומיום, וגם גרסאות כיסוי מפתיעות ללהיטים ישראליים מוכרים, הנצבעים אצל לאורה בצבעים חדשים.

"אני לא יודעת אם זאת המלחמה הזאת שסוף סוף נגמרה אבל מי יודע מה יהיה כאן אחריה, או הגיל שלי שמתעקש להמשיך לדהור קדימה עד לניצחון מוחלט, המחירים שמתייקרים וחיי אדם שנהיו זולים, אבל יש תחושה כזאת באוויר – של תחילת המערכה האחרונה, ואני לא יודעת מה איתכם, אבל אני כבר לא זוכרת איפה החבאתי את האקדח במערכה הראשונה.." לאורה ריבלין, מתוך המופע.
מילים ושירה: לאורה ריבלין * עריכה: נורית זרחי וימי ויסלר * לחנים וקלידים: שאול בסר * ניהול אמנותי, עיבודים וגיטרה חשמלית: ימי ויסלר * תופים: איתי ניצן * בס: עדי הר צבי * גיטרה אקוסטית וקולות: אלכס משה