סדנת אפוקסי חלומית

סטלה

כשהמלחמה פרצה, חיינו השתנו מהר מאוד. האימים והפחדים התעוררו בכל פינה, כל רעש קטן היה יכול לגרום לנו להזדקק לשילוב של אומץ וחוסן. בתוך כל הכאוס הזה, מצאתי את עצמי מחפשת מקום לנשום, מקום לברוח אליו. וכך, בדרך לא צפויה, התחלתי את מסעני בעולם האפוקסי. בימים הראשונים, ישבתי בבית, מנסה להבין איך להמשיך הלאה. חיפשתי תחביב שייתן לי מנוחה מהמציאות הקשה. יום אחד גיליתי סרטון קצר בו מישהו יצר יצירה מדהימה מאפוקסי. התאהבתי! החומר הזה, שמסוגל לשנות צורה וליצור יופי מתוך כאוס, דיבר אלי בצורה עמוקה. בהתחלה, זה היה מאבק. עבודת האפוקסי דורשת סבלנות ודיוק, ונתקלתי לא פעם באתגרים. אבל ככל שהזמן חלף, התהליך הפך למעיין של שקט ופנימיות. כל פעם שהייתי משקיעה זמן בחומרים המיוחדים האלו, הייתי מרגישה שאני יוצרת לא רק יצירה גופנית, אלא גם עולם פנימי חדש. יצירת האפוקסי הפכה עבורי לא רק לתחביב, אלא גם לריפוי. בכל שכבת צבע שהוספתי, בכל יצירה שהשלמתי, אני הרגשתי שאני מחזיקה בידיים שלי את הכוח ליצור, לחדש, ולתכנן עתיד. בימים קשים, כשלא היה לי מושג מה יקרה מחר, יכולתי להתרכז בשכבות החומר, להרגיש את השינוי, ולדעת שאני מסוגלת לייצר משהו יפה מתוך כל הכאב. כשהמלחמה נמשכת ואי הוודאות סביבנו גדלה, אני מבינה שיצירת האפוקסי נתנה לי לא רק מקום לברוח אליו, אלא גם כלי לבטא את הרגשות שלי, לחשוף את הפגיעות שלי ולשתף את היופי שצמח מתוך כל השבר. אני מזמינה אתכם לקחת חלק במסע הזה, לנסות ליצור, לשחרר את היצירתיות שלכם, גם בזמנים קשים. כי לפעמים, מתוך הכאוס, נולדים הדברים היפים ביותר 🥰