סדנת סידור פרחים יפני – איקבנה, פרדס חנה כרכור

מאיו

נולדתי באוסקה, יפן, עיר עם אוכל טוב ועם אנשים נחמדים. מאז שאני זוכרת את עצמי, תמיד אהבתי פרחים. תמיד אהבתי לבדוק את השמות שנתנו להם, להכין מהם זרים, ובכלל להסתכל עליהם בכל הזדמנות וליהנות מהיופי, הגיוון והשמחה שלהם. איקבנה (סידור פרחים יפני) התחלתי ללמוד בשנת 2004, כשהייתי סטודנטית. זה כבר 14 שנה. אני לא מאמינה באיזו מהירות הזמן עובר! התחלתי בזכות אימא שלי, שהיא מלבישה מקצועית לקימונו. היה לה חשוב מאוד שהבת שלה תלמד "אמנות גבוהה" של תרבות יפן. וכך, עם האהבה שלי לפרחים והרצון של אימא – החיבור היה טבעי ממש. זה קצת מוזר, אבל אחת הסיבות שהמשכתי כל כך הרבה שנים, היא בזכות המורה שלי. היא תמיד דאגה מצד אחד, תמיד דאגה, ומצד שני מעולם לא ראיתי אותה כועסת או נוזפת. הסיבה השנייה שעזרה לי להתמיד עם איקבנה היא המקום. כן כן, המקום שבו למדתי. זה היה חדר תה קטן, עם עץ סאקורה בחצר שפרח מדי אביב. אני מתרגשת רק מלהיזכר. למה הגעתי לישראל? אהבת אמת. את איתמר פגשתי ב-2007. אחרי הרבה זמן שהיינו ביחד, החלטנו לבוא לגור בארץ. ואז, ב-2014, פשוט ארזנו את הכל והגענו לכאן. אחרי 3 שנים בארץ נולדה הבת שלנו, נויה, מה שגרם לי לחשוב שאני רוצה שגם לה יהיה חלק בתרבות שלי. אני מאוד אוהבת את ישראל, וחשוב לי מאוד שחלקים מהתרבות שלי שאני כל כך אוהבת יגיעו לכאן בצורה הכי אמיתית שיש. לכן החלטתי לנסות ולהעביר הלאה לישראלים את האמנות שלמדתי ביפן. קצת על האיקבנה שלי אני למדתי סגנון שנקרא "אוהרה ריו", שזה אחד משלושת הזרמים הגדולים ביפן. מה שמיוחד בו, שהוא משתמש גם בפרחים "לא יפניים" אבל שומר על הצורה המסורתית של השזירה. זה זרם גדול מאוד עם סניפים בכל העולם (אפילו בירדן), אבל בארץ עדיין לא מלמדים אותו. ביפן, מעבר לאימונים הקבועים, הייתי גם בקורסים להוראת איקבנה (זה יותר קשוח ממה שזה נשמע). ואני גם ממשיכה ללמוד, עדיין, מהמורה שלי בכל פעם שאני חוזרת לבקר בארץ הולדתי. אני רוצה לחלוק אתכם את האמנות הקסומה הזאת, כי אני חושבת שהיא מחברת בין אדם לעצמו, בין אדם לטבע ובין אדם לאדם. אשמח לראותכם!

שם * טלפון *

שליחת וואטסאפ