אספרסו מרטיני הוא קוקטייל של וודקה, ליקר קפה, מעט סירופ סוכר ואספרסו טרי, שמנוערים יחד עם קרח ומסוננים לכוס קוקטייל מקוררת. התוצאה היא משקה כהה, קר ומתקתק-מריר, עם שכבת קצף בהירה ושלושה פולי קפה למעלה. הוא נוצר בלונדון בשנות ה-80, ומאז הפך לאחד הקוקטיילים המוכרים בעולם – וגם לאחד מאלה שהכי קל להרוס בבית.
כי על הנייר זה פשוט: ארבעה רכיבים, שייקר אחד. בפועל, ההבדל בין הגרסה של בר טוב לבין גרסה ביתית שטוחה ומימית נמצא בפרטים הקטנים: איזה קפה, כמה טרי, כמה חזק מנערים, ואיך מסננים.
המדריך הזה עובר על הכול. נתחיל במתכון הרשמי ובסיפור של הקוקטייל, נמשיך להכנה שלב אחר שלב ולסוד של הקצף, ונגיע לווריאציות – כולל הגרסה עם בייליס – לטעויות הנפוצות, ולדרך הכי מהירה ללמוד להכין אותו כמו ברמן.
מה זה בעצם אספרסו מרטיני
למרות השם, אספרסו מרטיני הוא לא מרטיני במובן הקלאסי. אין בו ג'ין ואין בו ורמוט, שני הרכיבים של הדריי מרטיני. המשותף לו ולמרטיני הוא בעיקר הכוס: כוס קוקטייל רחבה עם רגל.
איגוד הברמנים הבינלאומי (IBA) כולל אותו ברשימת הקוקטיילים הרשמיים שלו, בקטגוריית "העידן החדש" – משקאות חדשים יחסית שהפכו לסטנדרט בברים בכל העולם. המשמעות המעשית: יש לו מתכון מוסכם, ואפשר להזמין אותו כמעט בכל בר ולקבל משקה דומה.
הסיפור: לונדון, שנות ה-80
לפי הגרסה המקובלת, את הקוקטייל יצר הברמן הבריטי דיק ברדסל, בבר Soho Brasserie בלונדון, בסביבות 1983. לפי הסיפור שברדסל עצמו סיפר, צעירה – לדבריו דוגמנית, ששמה מעולם לא אושר – ביקשה ממנו משקה שגם יעיר אותה וגם ישכר אותה. התשובה של ברדסל הייתה שילוב של וודקה, ליקר קפה, סוכר ואספרסו טרי.
במקור הוא נקרא "וודקה אספרסו", והשם המוכר היום הגיע רק מאוחר יותר.
מתכון אספרסו מרטיני: הגרסה הרשמית
אלה המידות לפי המתכון הרשמי של IBA:
| הרכיב | הכמות |
| וודקה | 50 מ"ל |
| ליקר קפה (קהלואה) | 30 מ"ל |
| סירופ סוכר | 10 מ"ל |
| אספרסו חזק | מנה אחת |
| שיטה | ניעור עם קרח וסינון |
| כוס | כוס קוקטייל מקוררת |
| קישוט | שלושה פולי קפה |
שימו לב לסירופ הסוכר: 10 מ"ל בלבד. ליקר הקפה כבר מתוק, והסירופ נועד רק לאזן את המרירות של האספרסו. מי שאוהב את המשקה פחות מתוק יכול להפחית אותו, ומי שאוהב מתוק יותר – להוסיף מעט. כדאי להתחיל מהמתכון המקורי, ורק אז לכוונן.
איך מכינים אספרסו מרטיני: שלב אחר שלב
- מקררים את הכוס. מכניסים את כוס הקוקטייל למקפיא, או ממלאים אותה בקרח ומים בזמן ההכנה. כוס חמה מחממת את המשקה ומפרקת את הקצף.
- מכינים אספרסו טרי. מנה אחת, חזקה, ממש לפני ההכנה. זה הרכיב שהכי משפיע על הטעם ועל הקצף.
- מודדים לשייקר. וודקה, ליקר קפה, סירופ סוכר ואספרסו. מדיד (ג'יגר) עושה כאן את ההבדל בין משקה מאוזן לניחוש.
- ממלאים בקרח. הרבה קרח, כמעט עד הסוף. קרח מעט מדי נמס מהר ומדלל את המשקה.
- מנערים – חזק. זה לא השלב לנענוע עדין. ניעור נמרץ הוא מה שבונה את הקצף, ומצנן את האספרסו החם.
- מסננים פעמיים. דרך מסננת השייקר ודרך מסננת דקה נוספת, ישר לכוס המקוררת (אחרי ששפכתם ממנה את הקרח). הסינון הכפול משאיר בחוץ שברי קרח, ונותן קצף חלק.
- מקשטים. שלושה פולי קפה על הקצף. אם הקצף טוב, הם יצופו עליו.
טיפ: אם אתם מכינים כמה משקאות, נערו כל אחד בנפרד, או לכל היותר שניים יחד. שייקר עמוס מדי לא משאיר מקום לאוויר, והקצף נפגע.
הסוד לקצף: שלושה תנאים
הקצף הוא מה שהופך את הקוקטייל ממשקה קפה קר לקלאסיקה אמיתית. הוא תלוי בשלושה דברים:
אספרסו טרי. הקרמה של אספרסו שנחלט עכשיו היא הבסיס לקצף. אספרסו שעמד שעה, או קפה שהוכן מראש ונשמר במקרר, נותן בדרך כלל קצף דליל בהרבה.
ניעור נמרץ. הניעור מכניס אוויר למשקה. ניעור חלש ייתן משקה טעים, אבל שטוח.
סינון כפול. שברי קרח שנכנסים לכוס פוגעים במרקם. הסינון הכפול שומר על שכבה אחידה וחלקה.
אם שלושת התנאים מתקיימים והקצף עדיין חלש, הבעיה בדרך כלל באספרסו עצמו: קפה דליל מדי או חלוט מדי מוקדם.
איזה קפה, איזו וודקה ואיזה ליקר
הקפה. אספרסו ממכונה הוא האפשרות הטובה ביותר. בלי מכונה, מקינטה (סיר מוקה) נותנת קפה חזק שעובד היטב, גם אם הקצף יהיה מעט פחות עשיר. קפה נמס חלש מדי, וקולד ברו נותן טעם עגול אבל בדרך כלל פחות קצף. מי שרוצה להבין לעומק את ההבדלים בין פולים, דרגות קלייה ושיטות חליטה ימצא את כל זה במדריך סוגי קפה של בסלון.
הוודקה. וודקה נקייה וניטרלית. היא לא אמורה להוסיף טעם, אלא לתת את הבסיס האלכוהולי שעליו נשענים הקפה והליקר.
ליקר הקפה. קהלואה הוא הליקר שמופיע במתכון של IBA, אבל כל ליקר קפה איכותי יעבוד. ליקרים שונים שונים זה מזה במתיקות, ולכן אחרי החלפת ליקר כדאי לטעום ולכוונן את סירופ הסוכר.
אספרסו מרטיני עם בייליס ווריאציות נוספות
הקוקטייל הזה מזמין שינויים, ויש כמה גרסאות שחוזרות שוב ושוב:
עם בייליס. הגרסה הקרמית והמתוקה. בייליס הוא ליקר שמנת אירי, ולכן הוא מוסיף גם מתיקות וגם מרקם עשיר. הדרך הפשוטה: להחליף את סירופ הסוכר בכ-20 מ"ל בייליס, ולהשאיר את שאר המתכון כמו שהוא. זו כבר לא הגרסה הרשמית, אבל היא קרובה יותר לקינוח – ומתאימה במיוחד לסוף ארוחה.
דקפאין. אותו מתכון, עם אספרסו נטול קפאין. פתרון טוב למי שרוצה את הקוקטייל בשעת לילה מאוחרת.
עם וניל או קרמל. מחליפים את סירופ הסוכר הרגיל בסירופ בטעם. שינוי קטן שמשנה את כל האופי של המשקה.
ללא אלכוהול. אספרסו טרי, מעט סירופ סוכר וקרח, מנוערים היטב ומסוננים לכוס מקוררת. גם בלי וודקה וליקר, הקצף והטקס נשמרים.
כלל לכל הווריאציות: משנים רכיב אחד בכל פעם, וטועמים. כך יודעים בדיוק מה עשה את ההבדל.
איך מכינים סירופ סוכר בבית
סירופ סוכר הוא אחד הרכיבים הפשוטים ביותר בבר. מערבבים סוכר לבן ומים ביחס שווה, מחממים בעדינות ומערבבים עד שהסוכר נמס לגמרי, ומצננים. שומרים בבקבוק סגור במקרר.
היתרון שלו על פני סוכר רגיל: הוא מתערבב מיד במשקה קר, בלי גרגרים שנשארים בתחתית השייקר. ומי שרוצה וריאציה – יכול להוסיף לסירופ מקל וניל או קליפת תפוז בזמן החימום.
כוס, הגשה וקישוט
הכוס. המתכון הרשמי מציין כוס קוקטייל מקוררת. ברים רבים מגישים בכוס קופה (Coupe) – רחבה ורדודה, עם שפה מעוגלת – שמחזיקה את הקצף יפה ופחות נשפכת מכוס מרטיני בצורת V.
הטמפרטורה. הכוס חייבת להיות קרה. כמה דקות במקפיא, או קרח ומים בזמן ההכנה, מספיקים.
הקישוט. שלושה פולי קפה הם הקישוט הרשמי. יש מי שמוסיפים אבקת קקאו דקה מעל הקצף, או קליפת תפוז שמשחררת ארומה. כל קישוט נוסף צריך להיות קל, כדי לא לשקוע ולשבור את הקצף.
מה מגישים לצד
כקוקטייל של קינוח, הוא מתחבר טוב במיוחד לטעמים מרירים-מתוקים:
- שוקולד מריר – ההתאמה הקלאסית, שמחזקת את המרירות של הקפה.
- ביסקוטי או עוגיות שקדים – פריכות שמאזנת את המרקם הקטיפתי.
- טירמיסו – אותם טעמים של קפה ומתיקות, בגרסה שאוכלים בכפית.
- אגוזים קלויים – למי שמעדיף משהו פחות מתוק.
קרובי משפחה: משקאות קפה ואלכוהול נוספים
| המשקה | הבסיס | איך מוגש |
| אספרסו מרטיני | וודקה, ליקר קפה, סירופ, אספרסו | מנוער, בכוס קוקטייל קרה, עם קצף |
| בלאק רשן | וודקה וליקר קפה | על הקרח, בכוס נמוכה |
| וייט רשן | וודקה, ליקר קפה ושמנת | על הקרח, בכוס נמוכה |
| אייריש קופי | ויסקי אירי, קפה חם, סוכר ושמנת | חם, עם שכבת שמנת מעל |
הבלאק רשן והאייריש קופי נכללים גם הם ברשימת הקוקטיילים הרשמיים של IBA, בקטגוריית הקלאסיקות המודרניות. ההבדל העיקרי הוא האספרסו הטרי: הוא מה שנותן לקוקטייל של ברדסל את הקצף ואת הטעם החד של קפה אמיתי.
טעויות נפוצות
אספרסו ישן. הטעות הנפוצה ביותר. אספרסו שהוכן מוקדם מדי מאבד את הקרמה, והקצף נעלם איתה.
ניעור חלש. נענוע עדין של כמה שניות ייתן משקה שטוח. מנערים בכוח.
כוס חמה. הקצף מתפרק מהר יותר, והמשקה מתחמם.
יותר מדי סוכר. ליקר הקפה כבר מתוק. מי שמוסיף סירופ "בעין" מקבל לרוב משקה מתוק מדי.
סינון רגיל בלבד. שברי קרח בכוס פוגעים בקצף ובמרקם.
קרח ישן מהמקפיא. קרח שספג ריחות מהמקפיא עובר למשקה. קרח טרי ונקי הוא חלק מהמתכון.
קוקטייל אספרסו מרטיני לאירוע ולדייט
קוקטייל אספרסו מרטיני מתאים במיוחד לסוף ערב: הוא משמש גם כקינוח וגם כקפה של אחרי הארוחה. כמה רעיונות:
בסוף ארוחת ערב עם חברים. במקום קפה ועוגה, סבב של הקוקטייל הזה. כדאי להכין מראש את כל הרכיבים מדודים, ולחלוט את האספרסו רק ברגע ההכנה.
בדייט. להכין קוקטייל יחד הוא דרך טובה לשבור את הקרח – יש מה לעשות עם הידיים, ויש על מה לדבר. עוד רעיונות כאלה תמצאו במדריך רעיונות לדייט ראשון.
לכמה אנשים. מערבבים מראש בבקבוק את הוודקה, ליקר הקפה והסירופ, לפי מספר המשקאות, ושומרים במקרר. ברגע ההגשה מוסיפים לכל שייקר את המנה המדודה ואספרסו טרי, ומנערים. כך חוסכים את המדידות, ולא מוותרים על הקצף.
במסיבה. הגישו אותו כקוקטייל אחרון של הערב, לא כראשון. וחשוב לזכור את מה שבסעיף הבא.
קפאין ואלכוהול: מה כדאי לדעת
הקוקטייל הזה משלב שני חומרים פעילים: אלכוהול וקפאין. לפי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC), קפאין אינו מפחית את השפעת האלכוהול על הגוף. השילוב עלול לגרום לשותים להרגיש פחות שיכורים ממה שהם באמת, ולכן לשתות יותר. ה-CDC מציין גם עלייה בלחץ הדם, דופק לא סדיר והתייבשות כחששות נוספים.
המסקנה פשוטה: גם אם אתם מרגישים ערניים, זה לא אומר שאתם פיכחים. שותים לאט, עם מים לצד הכוס, ולא נוהגים. בישראל, מכירת משקאות משכרים לקטינים מתחת לגיל 18 אסורה.
איפה לומדים להכין אותו כמו ברמן
אפשר ללמוד מסרטון, אבל הרבה יותר מהיר ללמוד מול ברמן שמראה לכם איך נשמע שייקר שמנוער נכון, ואיך נראה קצף טוב. בבסלון יש שלושה כיוונים טבעיים:
סדנת קוקטיילים. המקום ללמוד את הטכניקה עצמה: מדידה, ניעור, סינון כפול ואיזון טעמים. סדנאות קוקטיילים מתחילות מ-₪180 למשתתף.
סדנת קפה. מי שרוצה להבין את חצי הקפה של המשקה – איך מכינים אספרסו טוב, מה זה קרמה ולמה היא חשובה – ימצא את זה בסדנאות קפה, שמתחילות מ-₪140 למשתתף.
סדנת שוקולד. זה קוקטייל של קינוח, ושוקולד הוא בן הזוג הטבעי שלו. סדנאות שוקולד מתחילות מ-₪140 למשתתף – ושילוב של שתיהן הוא ערב שלם.
ולמי שרוצה להכיר גם את שאר הקוקטיילים ואת הטכניקות הבסיסיות של הבר הביתי, המדריך סוגי קוקטיילים ומיקסולוגיה מרכז אותם במקום אחד.
מתנה לחובבי קפה וקוקטיילים
מכירים מישהו שמזמין את הקוקטייל הזה בכל בר? מתנה שתלמד אותו להכין אותו בעצמו תהיה שימושית יותר מעוד בקבוק. גיפט קארד של בסלון מאפשר לו לבחור בין סדנת קוקטיילים, סדנת קפה, סדנת שוקולד או כל חוויה אחרת – בתאריך שנוח לו.
צ'קליסט: מה צריך כדי להכין אספרסו מרטיני
☑ וודקה – נקייה וניטרלית
☑ ליקר קפה – קהלואה או ליקר קפה איכותי אחר ☑ סירופ סוכר – או סוכר ומים, ביחס שווה, להכנה בבית
☑ אספרסו טרי – ממכונה או ממקינטה
☑ קרח – טרי, והרבה ממנו
☑ שייקר – עם מקום לאוויר
☑ מדיד – כדי לא לנחש
☑ מסננת דקה – לסינון הכפול
☑ כוס קוקטייל – מקוררת מראש
☑ שלושה פולי קפה – לקישוט
שאלות נפוצות
איך להכין אספרסו מרטיני בבית בלי מכונת אספרסו?
אפשר להשתמש במקינטה (סיר מוקה), שמכינה קפה חזק שמתאים היטב לקוקטייל. קפה נמס בדרך כלל חלש מדי, וקולד ברו נותן פחות קצף. בכל מקרה, חשוב שהקפה יהיה חזק וטרי ככל האפשר, ושמנערים אותו בחוזקה עם קרח.
למה הקוקטייל שלי יוצא בלי קצף?
הסיבות הנפוצות הן אספרסו שאינו טרי, ניעור חלש מדי, או שייקר עמוס מדי. אספרסו שנחלט ממש לפני ההכנה, ניעור נמרץ עם הרבה קרח, וסינון כפול לכוס מקוררת הם שלושת התנאים לקצף טוב.
האם אספרסו מרטיני הוא סוג של מרטיני?
לא באמת. אין בו ג'ין או ורמוט, הרכיבים של המרטיני הקלאסי. המשותף לו ולמרטיני הוא בעיקר כוס הקוקטייל שבה הוא מוגש. במקור, כשנוצר בלונדון בשנות ה-80, הוא נקרא "וודקה אספרסו".
מה אפשר לשים במקום קהלואה?
כל ליקר קפה איכותי יעבוד. ליקרים שונים נבדלים במתיקות ובעוצמת הקפה, ולכן אחרי ההחלפה כדאי לטעום ולכוונן את כמות סירופ הסוכר. מי שרוצה גרסה קרמית יכול להוסיף בייליס במקום הסירופ.
אפשר להכין את הקוקטייל מראש?
את הרכיבים אפשר למדוד מראש, אבל את האספרסו כדאי לחלוט ממש לפני ההכנה, ואת המשקה לנער רק ברגע ההגשה. אספרסו שעמד, או משקה שנוער מראש, מאבדים את הקצף.
מה ההבדל בין הגרסה הרשמית לגרסה עם בייליס?
הגרסה הרשמית מבוססת על וודקה, ליקר קפה, מעט סירופ סוכר ואספרסו. בגרסה עם בייליס מחליפים את הסירופ בליקר שמנת, והמשקה יוצא קרמי ומתוק יותר, קרוב לקינוח. זו וריאציה פופולרית, אך לא המתכון הרשמי.
האם כדאי לשתות אספרסו מרטיני בערב?
הוא מכיל קפאין, ולכן מי שרגיש לקפאין יכול להעדיף גרסה עם אספרסו נטול קפאין. חשוב לזכור שלפי ה-CDC, קפאין אינו מפחית את השפעת האלכוהול, ועלול לגרום להרגיש פחות שיכורים ממה שאתם באמת. שותים לאט ולא נוהגים.
איפה לומדים להכין אספרסו מרטיני?
בסדנת קוקטיילים לומדים את הטכניקה – מדידה, ניעור וסינון – ובסדנת קפה לומדים להכין את האספרסו עצמו. בבסלון, סדנאות קוקטיילים מתחילות מ-₪180 למשתתף, וסדנאות קפה מ-₪140.
שורה תחתונה
אספרסו מרטיני בנוי על ארבעה רכיבים בלבד: וודקה, ליקר קפה, מעט סירופ סוכר ואספרסו. מה שמבדיל בין גרסה מצוינת לגרסה שטוחה הוא לא המתכון, אלא הביצוע: אספרסו שנחלט ממש לפני ההכנה, ניעור נמרץ עם הרבה קרח, סינון כפול, וכוס מקוררת.
התחילו מהמידות הרשמיות – 50 מ"ל וודקה, 30 מ"ל ליקר קפה, 10 מ"ל סירופ ומנת אספרסו – ורק אחרי שהכרתם את המקור, שחקו עם המתיקות, עם הבייליס או עם הקפה.
ותזכרו: הקפאין עשוי לגרום לכם להרגיש ערניים, אבל הוא לא מבטל את האלכוהול. לגימה איטית, כוס מים לצד, ומישהו אחר מאחורי ההגה.
